שָׁלוֹשׁ שָׁנִים

*לתמנע

אִם נִכְנַסְתְּ לְחַיָּיו שֶׁל מִישֶׁהוּ 

הָיִית בָּהֶם דָּבָר לוֹפֵת, הַלְמוּת פַּטִּישׁ 

עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל שׁוֹפֵט,

וְהָיִית בָּהֶם דָּבָר מֻחְלָט. 

לֹא לִמְּדוּ אוֹתָךְ לִהְיוֹת עוֹבֶרֶת אֹרַח, 

לֹא יָדַעְתְּ לִהְיוֹת מַכָּרָהּ.

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהָיִית מְתַקֶּנֶת אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ אֲנִי הוֹגָה מִלִּים בְּאַנְגְּלִית.

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁלִּמַּדְתְּ אוֹתִי לָשִׁים פְּקָקֵי שַׁעַם בְּרַגְלֵי הַמַּתֶּכֶת הַחוֹרְקוֹת שֶׁל הַשֻּׁלְחָן בַּסָּלוֹן שֶׁלִּי.

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הָרַגְלַיִם הַדַּקִּיקוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת שֶׁלָּךְ בְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים וְסַנְדָּלִים תָנָ״כִיּוֹת שֶׁקָּנִית עִם הֲבָנוֹת מִירוּשָׁלַיִם.

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהִתְקַשַּׁרְתְּ אֵלַי וּבִקַּשְׁתְּ שֶׁאֶחֱזֹר שׁוּב עַל מָה שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ אֶתְמוֹל, כְּשֶׁדִּבַּרְנוּ עַל רְגָשׁוֹת. 

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַשֵּׁם שֶׁלִּי מִתְגַּלְגֵּל מִמֵּךְ הַחוּצָה לְאַט. הָיִית אוֹמֶרֶת אוֹתוֹ בְּחִיּוּךְ מְשֻׁעְשָּׁע, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמָּתַח אוֹתְךָ מְתִיחָה שׁוֹבָבָה, וְזֶה עַתָּה חָשַׂף אֶת זֶהוּתוֹ.

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהִגַּעַתְּ לְבֵית הַקָּפֶה אַחֲרֵי הַשִּׁחְרוּר, מְסֻפֶּרֶת, בְּשִׂמְלָה קְצָרָה, וְהַלֵּב שֶׁלִּי כִּמְעַט פָּקַע.

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהָיִית יוֹצֵאת מֵהַחֶדֶר בְּאֶמְצַע שִׂיחוֹת כִּי נִמְאַס לָךְ מִבְּנֵי אָדָם.

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁשָּׁלַחְתְּ לִי הַקְלָטוֹת שֶׁבָּהֶן אַתְּ מַסְבִּירָה לָמָּה אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לִפְגֹּשׁ אוֹתִי.

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהִגַּעְתִּי עַד לְפֶתַח הַפְּנִימִיָּה וְאַתְּ יָצָאת לְרֶגַע לָתֵת לִי חִבּוּק, וְלֹא יָכֹלְתְּ לְהִשָּׁאֵר

הַחִבּוּק שֶׁלָּךְ

נִשְׁאַר אִתִּי יוֹם שָׁלֵם 

אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נִפְרַדְנוּ.

​

21.04.2020   ||   יוני יחיאלי