יש נביא בעירו – שלו קידר

נביא הוא אדם שמדבר בשם האל או בשם אישיות עליונה ואחת ממטרותיו היא לחנך ולהעביר מסרים לציבור הרחב.

אני לא מאמין בתפקיד הנבואה הבאה להעביר מסרים מאיזה אישיות אינסופית ולא מוסברת אך מאוד מאמין בתפקידם של אותם נביאים להעביר מסרים חברתיים וערכיים וליצור מציאות טובה יותר מאשר המצב הקיים.

באופן מיידי, כשאנו מדברים על נביאים או נבואה, עולה לנו ההקשר הדתי. צצות לנו דמויות או שמות של נביאים מול העיניים כגון אליהו הנביא, משה, ישו ומוחמד. נבואה היא אכן משהו דתי אך אינה קשורה בהכרח תמיד לדת הממוסדת כפי שאנחנו תופסים אותה.

אמונות רבות גורסות שאין נביאים בעולמנו, שאחרון הנביאים כבר עזב את אדמת העולם (האסלאם אפילו טוען שמוחמד הוא הנביא האחרון שהאנושות זכתה לראות בעיניה). ברצוני לערער על טענה זאת ולעורר לחיים נביא שעדיין מסתובב בינינו, הנביא בוב דילן או לציונים בנינו רוברט אלן צימרמן. כן הוא יהודי בן לדת המונותאיסטית הראשונה!

לפני שנגיע לנבואתו של דילן חשוב להציג אותו בכמה מילים.

דילן הוא זמר-יוצר אמריקאי-יהודי, הנחשב לאחד מגדולי הכותבים במוזיקה הפופולרית האמריקאית. האמן הראשון בהיסטוריה מעולם המוזיקה שזכה בפרס נובל, הפרס דרך אגב הוא בספרות.

בשביל להיות נביא צריך קהל מאמינים שילך אחרייך ויאמין במסרים שאתה מעביר, באחד משיריו הגדולים ביותר "זמנים משתנים" דילן מתחיל בקריאה גדולה לכל האנושות להתאסף, לחבור יחדיו:

Come gather 'round people Wherever you roam

הוא מבין שבלי קהל שיקשיב לרעיונותיו שום שינוי לא יקרה, הוא אינו יכול להישאר במגדל השן ולנהל את המדינה משם. חשוב להגיד שמעולם לא היו לו שאיפות לקבל תפקיד פוליטי מסוים, אך הוא היה קולו של דור ששאף ורוצה להביא לשינוי מהותי, תחילה בארה"ב ולאחר מכן בעולם.

בבית השלישי של השיר דילן מוחה כנגד המנהיגים הפוליטיים של אותה תקופה, הוא אומר לפוליטיקאים שלא יעמדו מחוץ לדלת ושלא יחסמו את הדרך אל השינוי:

Come senators, congressmen Please heed the call Don't stand in the doorway Don't block up the hall

דילן חוזה את עתיד הפוליטיקה, העולמית ואולי אפילו במיוחד הישראלית. פוליטיקאים כבר אינם ממלאים את תפקידם, אינם משרתים עוד את הציבור שבשמו הם נבחרו, הם עומדים על מפתן הדלת ומונעים צמיחה חברתית וכלכלית במדינה. חשוב להגיד שלא כל הפוליטיקאים הם כאלה (יצא לי קצת פוליטיקלי קורקט)

נבואה חייבת לבוא בהקשר היסטורי ותרבותי ואינה יכולה להפתיע כרעם ביום בהיר, לכן חשוב לתת דגש על המציאות שבה דילן מתחיל לכתוב. שירת המחאה, שדילן הוא אחד ממיצגה הגדולים, הופיע מאז ומעולם בתרבויות שונות, לאומים שונים וקבוצות אתניות. אלו תמיד השתמשו בשירה או באומנות אחרת כדי להביע את רגשותיהם לגבי המציאות בה הם חיים.

אך מה שונה תקופתו של דילן מתקופות קודמות?!

שנות ה-60 של המאה ה-20 מהוות עידן של התעוררות פוליטית, מדינית וחברתית בעקבות הזעזוע הגדול, שהעולם עבר רק 15 שנה לפני, במלחמת העולם השנייה. בתוך פחות מרבע מאה העולם חובה שתי מלחמות עולם, מלחמה קרה שפורצת בין שתי המעצמות העולמיות דאז ברית המועצות וארצות הברית ובנוסף ארה"ב בוחרת מסיבותיה לצאת למלחמה, שיש הטוענים שהייתה מיותרת, מלחמת וייטנאם.

דילן צומח בתוך מציאות זאת והמסרים שלו רוכבים על גלי הרוחות בכל רחבי ארה"ב ויש שיגידו גם ברחבי העולם. מסרים של נגד אדישות הגדלה מיום ליום, כמו שהוא כותב בשירו "חלף עם הרוח" blowin in the wind:

How many times can a man turn his head and pretend that he just doesn't see?

עוד כמה פעמים נצטרך לסובב את ראשינו ולדמיין שאנחנו לא רואים?

האדישות על פי דילן נמצאת בתוכנו והצעד הראשון להכיר בה ולהפסיק להתעלם ממה שמפריע לנו. מסר שאולי נראה לרובנו כל כך פשוט להבנה אבל קשה מאוד להפנים אותו.

בעודי כותב את מחשבותיי על הנביא, לקראת ליל הסדר ובעקבות שיעור שעברתי עם ערנ שפיר (ראש אגף זהות בחלוץ-המדרשה) על מה היא המצרים שלי, אני מבין שהמצרים שלי היא בדיוק מה שהנביא אומר. אני הרבה פעמים אומר שדברים מפריעים לי ובסוף אני לא עושה כלום למענם, נשאר עם המחשבות ומתאכזב שגם הפעם לא יצאתי ממצרים ביד חזקה וזרועה נטויה. אגיד לזכותי שיש המון "מצרים" שאני יוצא מהם כל יום מחדש, גם בחיי האישיים וגם בעשייה החברתית שבה למזלי המצב לא כזה נורא.

אבל נפסיק לדבר עליי ונחזור לנביא כי עליו באנו לדבר.

בשירים נוספים דילן מוחה נגד הגזענות ותומך באגודה למען זכויות האזרח דוגמא לכך ניתן לראות בשירו The Lonesome Death of Hattie Carroll

שבו הוא מספר על מותה השקט, בלי שאף אחד ישים לב, של משרתת שחורה על יד אדונה הלבן.

יש שיקראו לדילן נביא זעם, אך חשוב לי תמיד לסיים בתקווה גם כדי לייצר אותה אצלנו בימים קשים וגם כי חשוב לי לסיים בטוב.

באחת מאמרותיו של דילן ואולי החשובה מבין נבואותיו הוא אומר:

"אדם הוא סיפור הצלחה אם הוא, קם בבוקר והולך לישון בלילה, ובין קימה לשינה עושה את מה שהוא רוצה לעשות"

אולי לא בכל יום במציאות שלנו אנו יכולים לעשות את מה שאנחנו רוצים, אבל לפחות פעם אחת ביום תנסו למצוא רגע כזה שבו אתם בוחרים לעשות את מה שאתם רוצים לעשות.

---

שלו קידר בן 27, גר בחיפה בוגר המכינה הירושלמית מחזור ב' מנהל המכינה הקדם צבאית בחיפה וסטודנט להיסטוריה של עם ישראל