למה בהולנד לא חובשים קסדה? - גיל ילינק

מה משותף לכל ההולנדים בתמונות?

- בתמונה הראשונה: תיכוניסטים חוזרים מבית הספר - בתמונה השנייה: אמא עם ילדים - בתמונה השלישית: זוג באמסטרדם בדרכו להתחתן - בתמונה הרביעית: ראש ממשלת הולנד (וזה אפילו לא פוטושופ, הוא באמת מגיע לעבודה כמעט כל יום על אופניים!)

המשותף לכל ההולנדים בתמונות הוא שאף אחד מהם לא חובש קסדה. למה?

למען הסר ספק, מחקרים מראים פעם אחר פעם כי חבישת קסדת אופניים בעת תאונה רצינית מורידה בכשמונים עד תשעים אחוזים את הסיכוי לפגיעת ראש או לפגיעה מוחית. אבל האמת היא, שיש סכנה לפגיעת ראש בכל פעילות, ולאו דווקא ברכיבה על אופניים. למעשה, מחקר של מדענים מסן-דייגו מצא, שרוב פגיעות הראש מתרחשות כתוצאה מתאונת כלי רכב, ועוד מחקר צרפתי מצא שלהולכי רגל יש סיכוי של פי 1.4 לחוות פגיעה מוחית טראומטית, מאשר לרוכבי אופניים ללא קסדה. אז אולי בכלל עדיף "לשים קסדה על מה שכולם אומרים" ולחבוש קסדה כשנוסעים באוטו או הולכים ברגל?

מה שמדהים הוא, שיכול להיות שחבישת קסדה מגדילה ברמה הכללית את כמות התאונות. מחקרים מצאו שאכיפת החובה על חבישת קסדה מורידה את כמות הרוכבים, כי האקט של נסיעה באופניים מאבדת את היומיומיות והפשטות שבה, וכתוצאה מכך פחות אנשים בוחרים לרכב. אחד הגורמים שהכי תורמים לבטיחות של רוכבי האופניים הוא הימצאות של רוכבים נוספים לידם. כשיש המון רוכבים, נהגים נוסעים לאט יותר ומבינים שהם צריכים לחלוק את הרחוב. אז בעצם, קסדות = פחות רוכבים = יותר מסוכן למי שכן רוכב.

ההולנדים כמעט לא חובשים קסדה כי הם הצליחו לייצר סביבת רכיבה סופר-בטוחה. הולנד מתגאה באחוז השימוש באופניים מהגבוהים בעולם, ואחוז המוות והפציעות כתוצאה מתאונות אופניים הוא הנמוך בעולם.

הנה עוד כמה נתונים מדהימים על אופניים והולנדים. בהולנד יש יותר אופניים מאנשים. בנוסף, רבע מהנסיעות בהולנד מתבצעות באמצעות אופניים – עשרים וחמישה אחוזים. בשעות העומס בבוקר באמסטרדם יותר אנשים נוסעים על אופניים מאשר במכונית, ולאוטרכט (עיר גדולה של 345,000 אנשים), יותר מחצי (59%) מהמגיעים למרכז העיר, מגיעים על אופניים. כלומר, לאוטרכט נכנסים כ-125,000 רוכבי אופניים כל יום!

אז למה הולנדים כל כך אוהבים לרכב על אופניים? המון סיבות: כי זה בטוח, זה ירוק וזה לא מזהם. כי זה כלי דמוקרטי ביותר במובן שזה נגיש לכל הגילאים, מילדים ועד זקנים, ונגיש לעשירים ועניים כאחד. כי זה זול, פשוט ובריא מאוד. בגלל כל הסיבות לעיל, אך גם בגלל עוד סיבה חשובה מאוד – לרכב על אופניים זה כיף.

ילדים הולנדים הם הילדים המאושרים בעולם, אולי זה קשור לעובדה ששלושה רבעים מהם מגיעים לבית הספר על אופניים. האופניים מאפשרים להם מגיל צעיר לחקור באופן עצמאי את הסביבה הקרובה שלהם, והתלות שלהם בהוריהם קטנה. בנוסף, לרכב זאת חוויה חברתית – ההולנדים רוכבים באיטיות בזוגות או בקבוצות, מדברים צוחקים ויוצרים מגע וקשר עין תוך כדי. בנוסף, רכיבה מגרה את היצר ההרפתקני אצל אנשים: הרשויות בהולנד רצו לבדוק באילו שבילי אופניים רוכבים משתמשים, ולשם כך אספו את מסלולי הנסיעות של רוכבים רבים. הם גילו שלרוב האנשים אין מסלול קבוע, ושהם נוטים לגוון ולרכב דרך רחובות וסמטאות שטרם ביקרו בהם, ולאו דווקא להיצמד למסלולי אופניים. יש כיף גדול ופשוט ברכיבה בעיר והסתכלות סביב.

כל אלו באים ללמדנו שתרבות הרכיבה ההולנדית מיטיבה עם האזרחים.

אסיים בכך שהתלות ברכב פרטי בישראל היא לא גזירה משמיים. אחרי מלחמת העולם השנייה, הולנד, בדומה לשאר העולם המערבי, חוותה עלייה גדולה בשימוש ברכב הפרטי. אך באמצע שנות השבעים התושבים בהולנד הקימו מחאות נרחבות על כך שרחובות הערים אינם בטוחים לילדים. בשנת 1973 איבדו את חייהם כארבע מאות ילדים מתחת לגיל ארבע עשרה בתאונות דרכים. קטל הילדים הוציא את ההולנדים הזועמים לרחובות בדרישה לשינוי כיוון. מאז הייתה השקעה אדירה בתשתיות, החזרת מרכזי ערים לרוכבי אופניים, והחלטות ברמה המקומית והארצית לקידום תרבות אופניים לכולם. נכון לשנת 2010, נהרגו בשנה כארבעה עשר ילדים מתחת לגיל ארבע עשרה.

הלוואי עלינו.

---

גיל ילינק

בן 23, תושב מודיעין, בוגר מכינת רבין מחזור י״ח. מתעניין בתכנון עירוני ואיך הוא משפיע על החיים שלנו