תרבות האונס - הילית נגר ושי גרין

הילית נגר - כי היא אישה

חיפשתי מילים לתאר את ההרגשה הקשה שאני חווה בכל מקרה אונס שמתבצע. חיפשתי דרך לומר כמה חרדה הסיטואציה הזו מעלה בי, כמה בלתי נתפס עבורי לחשוב על 30 בחורים שנכנסים לחדר אחד אחרי השני ורואים בחורה, בת אדם, שוכבת, יושבת, עומדת, כואבת ואין אף לא אחד שעוצר, חושב, פוסק, מפסיק. פשוט מפסיק את האימה הזאת. קשה לתאר כמה אני חוששת לחיי כאישה, נשמע מוזר לא?! הרי איך אני קשורה אליה?! אני קשורה אליה בחבלים הדוקים, וזאת רק בגלל העובדה ששתינו נשים. תחשבו על זה - אף אחת מאיתנו לא תפתח חדשות בבוקר ותראה סיקור על 30 נשים שאנסו צעיר.

צריך לומר את הדברים באופן חד וחלק: זה קרה לה כי היא אישה ולא מאף סיבה אחרת. מה שקרה לה היה יכול לקרות לכל אחת מאיתנו. אונס זו תרבות חוצה מגזרים, חוצה מעמדות כלכליים וסטאטוס חברתי, ואין אף אישה שמוגנת מפני זה, כולנו ביחד בתופת הזו.

חשוב לי לומר כי אישה, נערה, בחורה שחווה אונס או הטרדה מינית, חייה לא חוזרים להיות כשהיו. הצלקת נשארת ומלווה אותנו לכל מקום אשר נלך, היא מלמדת אותנו להיות מפוחדות, להרגיש אשמות, להרגיש לבד. היא כואבת לנו במערכות היחסים שלנו, כאשר תגיע סיטואציה בה נכנס שוב למיטה עם בחור ובלי קשר למעשיו הסיטואציה תהיה מפחידה ומאיימת. היא הופכת אותנו לשבורות, שרוטות ומתביישות, מתביישות במה שעברנו, מתביישות כי אנחנו מרגישות מקולקלות כאילו שברו אותנו ולא נחזור שוב להיות שלמות.

היום אחרי עוד מקרה אונס מזעזע ובלתי נתפס, היום לא נשתוק ולא נתבייש. נצעק בקול חזק שהמציאות הזאת חייבת להשתנות, נצעק בקול חזק, נצרח עד שהאדמה תרעד כי הבחורים אשמים, אבל האחריות היא לא רק עליהם, האשמה והאחריות היא גם של מדיניות כושלת ששופטת עברייני מין לעונשים מצחיקים ומקלים, כזאת שלא קוראת תיגר כלפי אלימות כנגד נשים ובך גורמת ל50 אחוז מהחברה שלנו להיות בפוטנציאל של פגיעה פיזית, נפשית וכלכלית.

והכי חשוב - לא נשתוק כל עוד מערכות החינוך ימשיכו לא לדבר עם הנוער ולבנות חברה בריאה, ונדרוש שילדנו יהיו התיקון! שנערים ילמדו מה היא מיניות בריאה, משחררת, לא אלימה, לא מחפיצה, לא רכושנית. עד שהנערות ירגישו שהן לא לבד שאנחנו פה מאמינות ומאמינים להן.

---

שי גרין - בכולנו יש אנס קטן

פרשת האונס באילת היא מראה המשקפת לחברה שלנו מי אנחנו.

30 האנסים הם גברים. בדיוק כמו כל גבר, וככל הנראה חלקם אפילו גדלו בבתים לא כל כך שונים משלנו, זה יכל להיות חבר שלי מהתיכון, השכן שלי, וגם הנער שהייתי.

על רובנו נכפה לגדול לתרבות של גבריות תחרותית, רעילה המאדירה את הגבר שמחפיץ נשים, את הגבר שמודד את עצמו לפי כמות הזיונים ולפי גודל הזין שלו.

תרבות ששמה גבר לוחמני, חזק, כל יכול וחסר תכונות נשיות כאידיאל.

אם כל אחד מאיתנו לא יהיה מודע לרגעים בהם הוא מעריך את עצמו על פי אותו אידיאל גברי ויפעל לשנות את עצמו, אנחנו נמשיך לגדל פה עוד דור של אנסים.

אם נמשיך להתעלם מחבורות נערים שמדברות באופן המחפיץ נשים, נגדל פה עוד דור של אנסים.

אם נתעלם מחברים שלנו שרואים באדם שאינו תואם את האידאל הגברי כפחות גבר, נגדל פה עוד דור של אנסים.

אם נמשיך לגדל תרבות שבה בעל הכוח והחזק ביותר הוא המכריע והמנצח נגדל עוד דור של אנסים.

אם כל אחד מאיתנו לא ישאל את עצמו וילמד להיות מודע לרגעים בהם הוא משתף פעולה עם אותה גבריות רעילה נגדל עוד דור של אנסים.

אם כל אחד מאיתנו ימשיך להתנהג כצייד שעליו למלא את ייעודו, ול"צוד" כמה שיותר נשים יגדל פה עוד דור של אנסים.

אם הילדים שלנו יגדלו לאותה סביבה שאנחנו גדלנו בה, ביניהם יגדלו אנסים פוטנציאלים.

אם נשחרר מאותו אידאל גברי, אם נשחרר מהתפיסה כי אנחנו לוחמים, ציידים, המרחב מסביבנו יהיה נעים ובטוח יותר.

רק אם נשחרר מהאגו, ורק אם נסלח לעצמנו כגברים ונבין שככה חונכנו וכרגע זו חובתנו לשנות את כללי המשחק, נגדל פה דור של גברים טובים יותר.

גברים בעלי חופש להיות ולבחור איזה גבר הם, גברים שמתייחסים לנשים באופן שוויוני ומפנים להן מקום בהובלה ובעמדות ההנהגה.

פרשת האונס היא מקרה מזוויע וחולני, ומעלה בי בושה כחלק מהעם הגברי.

הגיע הזמן שכל אחת ואחד ניקח אחריות, האנושות התפתחה והשתנתה והגיע זמן לייצר מציאות שונה, מציאות בה יש הנהגה בעלת איכויות נשיות וגבריות כאחד, מציאות שבה כוח ותחרות אינן במרכזה.

עלינו לייצר מציאות שבמרכזה אהבה, חירות שוויון ואחווה.